פרשות ויקהל פקודי

חריץ קטן במראה והכסף נעלם

כשהרב נכנס לבית העשיר, שהיה ידוע כקמצן העיר, פנה מיד לחלון הסלון המפואר והעשיר בעקבותיו. "ספר לי מה רואות עיניך?" ענה העשיר המרוגש, "הנה ישראל הסנדלר ממהר לביתו ואברהם הקצב הולך לבית הכנסת". "יפה אמרת, כעת נתבונן במראה היוקרתית, מה רואות עינך?" ברור, ענה העשיר, "את עצמי אני רואה" שאלו הרב כמי שאינו מבין, " אינני מבין והרי שניהם עשויים מזכוכית? רבי, ענה העשיר, במראה הודבק ציפוי כסף שאוטם את הזכוכית" כפתור ופרח. יפה אמרת בני. מאז שזכית בעשירות, חדלת לראות את האנשים, בזמנך הטובים ידעת להאיר פנים לכולם, יש לחרוץ במראה חריץ על מנת לזכור, שמבעד לזכוכית ישנם עוד בני אנוש.
"ויקהל משה" משה רבנו הקהיל את עם ישראל למחרת יום הכיפורים היום הקדוש בשנה, יום בו כולם נעשים אגודה אחת, לעשות רצונו בלבב שלם, בסמוך ליום הכיפורים התאספו כולם על מנת להטמיע את האחדות גם בימים שאחרי, למשך כל השנה.
מהו הנושא המדובר? בניית המשכן, המתחילה באיסוף ממון ורכוש. לכסף יש חוט אגו חזק, שבכוחו להפיל רבים וטובים. עם ישראל זקוק לנתינת כח מיוחדת, לדעת לקחת את אותו חוט הכסף ולמשוך לצד חיובי, לצד של אחדות בעשייה אחידה ולמטרה אחידה לאסוף ממון ורכוש לבניית בית שתשרה בו השכינה.

שבת שלום
הרב שמואל בקרמן-רב בית חב"ד באר יעקב
www.beeryakov.com
 כניסת שבת:   18:33          יציאת שבת:    19:33    

לדעת לקחת את אותו חוט הכסף ולמשוך לצד חיובי, לצד של אחדות בעשייה אחידה ולמטרה אחידה לאסוף ממון ורכוש לבניית בית שתשרה בו השכינה

 

שתף לחברים

שתף