פרשת כי תישא

תרומת הנשים למשכן חוללה מהפכה

"אצלי בבית, הילדים למדו את כללי ההיגיינה: רחצה, שטיפת ידיים, צחצוח שיניים בבית, בלימודים ובטיולים". רגע. ואם ילד מחליט שהיום זה לא מתאים לו? הוא לא ממש הזיע ולא שהה זמן רב בחולות וחוץ מזה שהוא עייף. ברור לכל. בית שמתנהל באופן נורמטיבי יחנך את ילדיו, שמלכלוך יש להיפטר ומיד וסביר להניח שניקיון הוא מצע נהדר לבריאות, רעננות ותמריץ לתפקוד יעיל.
פרשתנו מלמדת תובנה נוספת חשובה לחיים בהקשר לניקיון "ועשית כיור נחושת" הקדוש ברוך הוא מצווה לעשות כיור נחושת. כל שאר הכלים המוזכרים בפרשות קודמות, מקומם באוהל מועד ואילו הכיור המוזכר בפרשתנו מוקם בפתח אוהל מועד על מנת שישתמשו בו כהכנה לאוהל מועד.                  
ממה נבנה הכיור? מהמראות שתרמו נשות ישראל. תרומה זו חיבב הקדוש ברוך הוא במיוחד : "אלו חביבין עלי מן הכל". מכיוון שהמראה יכולה לשמש לצורך שלילי אך במשכן הפך השימוש לצורך חיובי, בכך שהכוהנים טרם כניסתם לעבודת הקודש באוהל מועד, רחצו ידיהם ורגליהם והסירו מעצמם טומאה וכל דבר שאינו רצוי. ובזאת התקדשו.
מכאן נלמד כמה חשוב ליהודי לחיות בטהרה. על ידי נטילת ידיים בפתיחת היום מיד לאחר אמירת מודה אני. לפני סעודה וכהכנה לתפילה או ברכה. נתרגל לניקיון המחשבה על עצמנו ועל הזולת.
מחשבה טהורה שתביא לעשיית טוב וליום מועיל.  


שבת שלום!
הרב שמואל בקרמן
רב בית חב"ד באר יעקב 054-7330363 
www.beeryakov.com 
כניסת השבת: 17:26    יציאת השבת: 18:28   

המראה יכולה לשמש לצורך שלילי, אך במשכן הפך השימוש לצורך חיובי, בכך שהכוהנים טרם כניסתם לעבודת הקודש באוהל מועד, רחצו ידיהם ורגליהם והסירו מעצמם טומאה וכל דבר שאינו רצוי. ובזאת התקדשו

 

 

שתף לחברים

שתף