פרשת שמות

התכנית האלוקית - "ויצאו ברכוש גדול"

הרמב"ם - רבי משה בן מימון ידוע היה כחכם מופלג בחכמת התורה, בחכמת הרפואה  ואף מונה 

ליועץ המלך ולרופאו האישי. באחד הימים הגיע האבן עזרא, שהיה מפרש התורה, אל הרמב"ם בשל 

מחלת עיניים. התבונן הרמב"ם בעיניו יצא אל משרתו, וביקשו  לקחת את האבן עזרא אל הדיר 

הסמוך לביתו ולסגור בעדו את השער לבל יצא. האבן עזרא היה בהלם מוחלט לנוכח ההתנהגות 

הבלתי נתפסת של הרמב"ם הנודע בטוב ליבו. ניסה לבקש, לזעוק לעזרה, אך שוד ושבר, אין קול ואין 

עונה. כאשר נקפו השעות והחל להתלכלך מהרפש והבוץ, בתוספת הריח הדוחה שבדיר, החל למרר 

בבכי נסער וממושך. לאחר זמן רב שלח הרמב"ם שוב את משרתו להביא את האבן עזרא. שאל האבן 

עזרא את הרמב"ם לפשר הנהגה מוזרה זו, ענה לו: "ראיתי שלרפאות עיניך,  יש צורך בשטיפת 

דמעות מסיבית , על כן גרמתי לך לסבל שיפתח את מעיין הדמעות וישטוף את עיניך עד לרפואתן" 

הרמב"ם השתמש בשיטה של מירוק וניקיון בתוך מצב שנראה היפך הטוב, שיביא לטוב מוחלט. 

שיטה זו לקוחה מהתכנית האלוקית אליה נחשפנו בפרשה והיא שיעבוד עם ישראל בארץ מצרים 

כשהסוף: ו"נתתי את חן העם הזה בעיני מצרים" כדי להגיע לתוצאה המשתלמת : "ויצאו ברכוש גדול" 

מה הייתה המשמעות הפנימית בתכנית האלוקית להשתעבד, לסבול, ולצאת ברכוש גדול מהמצרים? 

עניין זה דומה לבישול. עקרת בית לוקחת מוצרי מזון, מרתיחה על גבי אש צורבת , חמה ומסוכנת 

ומקבלת תוצאה טעימה ומחמיאה-מאכל ערב ומזין. לכל דבר ישנו מחיר, האבן עזרא היה צריך לסבול 

כדי להתרפא, כך עם ישראל היה צריך לעבוד עבודת פרך, לסבול עד שהקדוש ברוך הוא אומר 

למשה רבנו:" ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי... והוצא את עמי בני ישראל מארץ מצרים". ואכן, 

בני ישראל יצאו  ברכוש גדול שהיה בארץ נתעבת, בידי עם נתעב ולבסוף ממנו בנו את המשכן 

הקדוש. כך שמטרת התכנית האלוקית הייתה לגאול את הרכוש ממצרים ואת עם ישראל להכין למתן 

תורה ומאז הפכנו לעם סגולה.

 

שתף לחברים

שתף